תעשיית היין העולמית והשפעתה על התעשיה המקומית
הארגון הבינלאומי לגפן ויין OIV ערך לפני מספר ימים דיון בעניין עודפי יצור יין באירופה, מדובר כנראה בתופעה שמתחילה להדאיג יצרנים רבים וממשלות רבות, בשנים האחרונות יש האטה עולמית בכל מה שקשור לתצרוכת יין, על פי הנתונים שפורסמו, צריכת היין ירדה ב-7% באיטליה, 10% בספרד, 15% בצרפת, 22% בגרמניה ו-34% בפורטוגל. אלו נתונים מאוד מדאיגים מאחר ומדובר במדינות שעסקי התיירות שבה מאוד משמעותיים, ההסבר לירידה בתצרוכת היין שהחלה כבר לפני כמה שנים בנויה במידה רבה על יוקר המחייה ומעבר של צרכנים רבים לשתות בירות ובעיקר בירות בוטיק. הירידה בתצרוכת היין לא באה בהפתעה לאף אחד, בשנת 2021 ממשלת צרפת הקצתה כ 200 מיליון יורו להשמדת עודפי יין ולתמיכה ביצרנים, ממשלת גרמניה למשל קנתה מייצרנים רבים יינות טרם ביקבוקם והפכה אותם לאלכוהול. התשלום עבור ליטר יין היה כ 75 סנט, כאמור המדינות עוזרות ליצרני היין ומנסות למנוע הצפה של השוק דבר שיפגע קשות בענף היין העולמי, יחד אם זאת אי אפשר להתעלם מכוחות השוק, יצרני יין רבים מתחילים לחשוב על היום שבו הממשלות יפסיקו לתמוך ולהזרים כספים לתעשיית היין, כבר עכשיו באיטליה מבקשים מיצרני היין להסתכל ולתכנן את עתידם ולהבין שהם צרכים למצוא מקומות פרנסה חדשים, וגידולים חדשים כמו זיתים, שקדים ועוד. נכון לשנת 2022 הממשלות קונות את העודפים, אבל ברור לכולם כי צריך לפתח ממשקים נוספים על מנת להציל את תעשיית היין העולמית ובראש ובראשונה צריך להבין כי התמודדות עם עודפי יין ברמה הבינלאומית כרוכה בשיתוף פעולה בין ממשלות, איגודי תעשייה ובעלי עניין שונים על מנת להבטיח שעודפי ייצור לא יערערו את שוק היין העולמי. האסטרטגיות חייבות לכלול , עידוד ייצוא עודפי יין לשווקים בינלאומיים שבהם הביקוש גבוה יותר. זה יכול להיות כרוך בקמפיינים שיווקיים, הסכמי סחר שיתבססו על האיכות והייחודיות של היין, הפחתת מכסים והסכמי סחר על ידי ניהול משא ומתן עם שותפי סחר על מנת להביא להפחתת מכסים או ביטול חסמי סחר, מה שיהפוך את ייצוא עודפי היין לקל וחסכוני יותר, החלפת עודף יין במוצרים חקלאיים אחרים או סחורות בעלות עניין הדדי, ובכך לשמור על איזון ביחסי הסחר, להפעיל מאמצים דיפלומטיים לחיזוק היחסים עם מדינות שיש להן ביקוש פוטנציאלי לעודף היין. יין יכול לשמש לעתים קרובות כגשר תרבותי וכלכלי, תקופת הקורונה גייסה את תעשיית היין לייצר אלכוהול לטובת תעשיית החיטוי, נכון להיום אפשר להמיר עודפי יין לאלכוהול תעשייתי, שיכול להיות בעל יישומים שונים במגזרי כימיקלים, תרופות ואנרגיה, וכן קוסמטיקה מבוססת יין, תמציות ומוצרים קולינריים.
תרומות וחסויות באירועי תרבות, פסטיבלים ותערוכות בינלאומיות שבהן ניתן יהיה להציג ולהטעים יין, מה שיכול למשוך שווקים וצרכנים חדשים. צריך להבין כי הטיפול בעודפי יין ברמה הבינלאומית דורש תיאום והבנה מדוקדקים של דינמיקת השוק העולמי, תקנות הסחר והעדפות הצרכנים. שיתוף פעולה בין ממשלות, איגודי תעשייה ובעלי עניין אחרים הוא חיוני ליישום אסטרטגיות יעילות המועילות הן לתעשיית היין והן לכלכלה הרחבה יותר.
ההשפעה של עודף יין בעולם תשפיע גם על יצוא היין הישראלי בשלב ראשון לאירופה ויזלוג גם לארצות הברית , אני מניח שבגלל המחיר הגבוה של היינות הישראלים יהיה מאוד קשה לשווק אותם לא למגזר שותי היין הכשר השבוי, הכשרות ללא ספק תציל את היצוא הישראלי אבל כאמור רק בשלב ראשון, כי השוק הכשר שמתפתח בשנים האחרונות בכל מיני יקבים בעולם יוזיל עוד יותר את היינות הכשרים שמיצרים באירופה, ויקבים ירבים ינסו לבדוק לעבר הציבור הכשר העולמי. תעשיית היין הישראלית צריכה לקחת את זה בחשבון ואולי לאמץ את השיטה של עשיית יין כשר ביקבים מחוץ לישראל וככה לחסוך את מחירי ההובלה. אין שום סיבה בעולם שיקב רקנאטי או כרמל או ברקן ובטח יקב רמת הגולן לא יפתחו סניף כשר עם צוות ישראלי ויעשו את היינות שמיועדים ליצוא במדינה שחומרי הגלם בה יהיו מאוד זולים ואפילו יקבלו מענקים ותמיכה ממשלתית ( הכוונה לתמיכה ממשלתית של ממשלת צרפת, איטליה, ספרד ועוד, בטח לא מדינת ישראל ), יכול להיות שזה הזמן להבין שתנאי השוק משתנים ויהיה מאבק גדול בין אלפי יצרנים שירצו למכור יין, והנישה הכשרה נתפסת לעתים קרובות כאופציה אקזוטית, המושכת לא רק צרכנים יהודים אלא גם את המעוניינים לחקור טעמים ומסורות שונות ויין כשר ( ישראלי או לא ) וניתוב יחסי הציבור והשיווק לציבור שעדיין יעדיף יין על פני משקאות אחרים יכול להועיל לתעשיית היין הכשרה ובטח של חברת רויאל,נראה מי ישכיל לרכב על המגמה הזו.
כתב ומבקר היין של אתר אכול ושאטו ובעל טור בהארץ און ליין
